מסכמים שנה בביטחון: שלושה וחצי חודשים עברו מאז נורתה הרקטה האחרונה מרצועת עזה, ומאז מבצע "שומר החומות", שהסתיים לפני שבעה חודשים, נורו חמש רקטות. מבחינת הנתונים, זו אחת התקופות השקטות ביותר מול רצועת עזה מאז ההתנתקות ב-2005. במערכת הביטחון סבורים כי נכון לשלב הזה, המפתח המרכזי שאפשר זאת הוא שדווקא לאחר המבצע האחרון ישראל לא סגרה את הרצועה מבחינה כלכלית, שיחררה את ההקלות בהדרגה, ובהן המשמעותית ביותר היא ההתרה לעשרת אלפים סוחרים, שבפועל מועסקים כפועלים, להיכנס לשטח ישראל.
השקט מרצועת עזה, מבחינתה של ישראל, מאפשר לה להסיט את מרבית הקשב והעיסוק לסוגיות אחרות כמו איראן, אימונים והכשרות. אבל עם סיומה של 2021, על רקע המשך השקט ברצועה, הרבה סימני שאלה יעמדו בפתחה של 2022.
במקביל לשקט ברצועה, סוף שנת 2021 עומד בסימן התחממות בזירה הפלסטינית ביהודה שומרון. לא הכול קשור ישירות לחמאס, גם למשבר המשילות של הרשות הפלסטינית יש השפעה ישירה על המצב. עם זאת, חמאס עושה מאמצים רבים על מנת לחזק את המגמות השליליות.
המוקד ביו"ש, ולחמאס יש מה להרוויח
אם בחצי הראשון של השנה, המוקד בזירה הפלסטינית היה ברצועת עזה, בחצי השנה האחרונה, ובחודש האחרון בפרט, גזרת יהודה ושומרון נמצאת במוקד. לישראל ולרשות הפלסטינית, לתושבים בשני הצדדים, יש הרבה מה להספיד מהסלמה נוספת בשטח. לחמאס לעומת זאת, יש הרבה מה להרוויח. בחסות השקט ברצועה, חמאס ממשיך במאמצים לשקם את היכולות הצבאיות שנפגעו במבצע האחרון, הפיק לקחים גם ממכות שספג וממשיך להתעצם. בחודשים הקרובים תעמוד בפני ישראל דילמה גדולה - האם לבצע פעולות אזרחיות נוספות על מנת לשמר את השקט ברצועה, כאשר לצד היתרונות של פעולות אלה, חמאס ימשיך להתעצם וישקיע משאבים בהכוונת טרור ובכך יקרין על המצב ביהודה ושומרון.
למרות החודשים השקטים יחסית בדרום והמאמצים מצד המתווכים השונים, בהם בעיקר המצרים, להגיע להסכם הסדרה ארוך טווח ולהתקדם גם במשא ומתן להסכם לשבויים ונעדרים, לא הושגה התקדמות משמעותית בחודשים האחרונים ואף דווח על מבוי סתום במגעים. בישראל סבורים כי כל עוד לא תהיה התקדמות משמעותית בנושאים הגדולים, למרות השקט של החודשים האחרונים, יהיה קשה להגיע לרגיעה שתשמר לאורך השנה הקרובה.
חיזבאללה, איראן והמוכנות לתקיפה
בשנה החולפת היו מספר תקריות חריגות בגבול הלבנון, על רקע המשבר הקשה שנוכח שם, היה נראה כי גורמי טרור, ובהם חמאס, מנצלים את המצב על מנת ליזום תקריות לאורך הגבול וירי רקטות לעבר ישראל. זה כמעט הוביל להסלמה. ישראל תקפה בלבנון, והעבירה מסר לחיזבאללה כי לא הם הכתובת, אבל מנגד גם חיזבאללה העביר מסר חריג לישראל כי הוא אינו מוכן לשינוי המשוואה, והגיב במטח רקטות. יחד עם זאת, הקפיד על גבולות גזרה ועושה הרושם כי עשה מאמצים שלא לגרום לנזק או לנפגעים.
דווקא נקודת השיא הזו במתיחות בין ישראל וחיזבאללה בעיצומו של חודש אוגוסט השנה, נקודה שבה שני הצדדים היו יכולים להיגרר לעימות בקלות, מהווה נכון לעכשיו את נקודת התפנית שהביאה את חיזבאללה להשקיע יותר משאבים בריסון גורמי טרור אחרים לאורך הגבול עם ישראל, מתוך מה שמנותח בירושלים כרצון של חיזבאללה שלא להיגרר להסלמה, במיוחד כשלבנון נמצאת באחד המשברים הקשים ביותר שלה מאז ומעולם. יש בלבנון לא מעט גורמים שרוצים להפנות את אצבעם ולתלות את האחריות למשבר הזה על חיזבאללה.
סוף השנה עמד, לפחות מבחינה ציבורית, בסימן העימות של ישראל מול איראן. למרות הכותרות המאיימות בחודשים האחרונים, במערכת הביטחון לא חוזים בעימות צבאי מתקרב בין ישראל לאיראן בשנה הקרובה. הרקע לכותרות הגדולות הוא בעיקר חידוש המשא ומתן בין איראן והמעצמות בווינה, והמשך ההפרות של איראן את הסכם הגרעין. למרות זאת, באמ"ן סבורים כי איראן לא מתכננת בשלב זה לפרוץ לעבר פצצה גרעינית, והיא עדיין במרחק ניכר מהשגת יכולת כזו.
על אף כל האמור לעיל, בשנה האחרונה האיץ צה"ל בהנחיית הדרג המדיני את בניית היכולות, התוכניות, האימונים וההצטיידות לבניית יכולת אמינה של תקיפת מתקני הגרעין באיראן, ליום פקודה.
הסוגייה הזו עמדה גם במרכז של ביקורות כלפי הצבא והממשלה הקודמת, על כך שכבר עם יציאת נשיא ארצות הברית הקודם דונלד טראמפ ממסגרת הסכם הגרעין היה צריך להאיץ גם את ההכנות הצבאיות שהחלו באיחור ניכר. כך או כך בהנחיית הדרג המדיני, התבקש הצבא שלא להתייחס באופן פומבי לסוגיית התקיפה באיראן, ובכך גם להעצים בעקיפין את הוויכוח מול האמריקנים המבקשים למצות בשלב הזה תהליך מדיני ודיפלומטי מול איראן.
ירידה ברמת כשירות המילואים
עימות עתידי אפשרי מול איראן דורש גם רמות מוכנות למערכה אזורית, ולכן בשנה הקרובה, לאחר שמערך המילואים נפגע קשות בכשירותו בשנים האחרונות לפי דו"ח חריף מאוד של מבקר מערכת הביטחון, יבוצע מאמץ משמעותי לשיפור הכשירות של מערך המילואים.
הביקורת הציבורית עולה
מעבר לסוגיות המבצעיות, האתגרים של צה"ל במזרח התיכון מול ההתבססות האיראנית, התעצמות חיזבאללה בטילים מדויקים והזירה הפלסטינית הלא יציבה, שנת 2021 הביאה עימה גם איתותי אזהרה לצה"ל בנושאים חברתיים הקשורים לאמון הציבור בצבא. סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה סימנו השנה את מה שרבים בחברה הישראלית מרגישים ואף מביעים ברשתות החברתיות - צה"ל קיבל השנה מהציבור ציון נמוך מאוד בכל הקשור להתנהלות כלכלית וטיפול בחיילים. בסקר נוסף שטרם התפרסם, מדד האמון הכללי בצה"ל צפוי לספוג ירידה נוספת.
בכל שנה צה"ל מקבל את רמת האמון הגבוהה ביותר משאר המוסדות. בעולם כמו בישראל יש מגמה כללית שבה מרבית המוסדות הממשלתיים זוכים לרמת ביקורת גבוהה יותר ואמון שהולך ונסדק בהם, ועדיין בכל הקשור לאמון בצה"ל, נראה כי בשנתיים האחרונות המגמה הזו החריפה במיוחד.